"היא מוקד תשומת לב גם מחוץ להודו, היא מקפידה לחבק כל מי שמגיע לראותה, היא זכתה להכרה בינלאומית בזכות פעילותה ההומנטרית ולאחרונה חגגה את יום הולדתה ה57. סיכום של הביקור באשראם של האם המחבקת…
עומר בילה מעל לשבוע באשראם של אמה, תוך כדי חגיגות יום ההולדת. הוא כתב על זה ובחר לחלוק גם עם האתר הישראלי של אמה.

אמה חזרה לאשראם באמריטפורי שבמדינת קראלה בדרום הודו. היא תהיה באשראם או בתכניות באיזור דרום הודו בחודשיים הקרובים, עד ליציאה לסיור השנתי באוקטובר.
את יום הולדתה, שחל ב- 27 לספטמבר אמה תעביר באשראם כבכול שנה, במתן דאשרן לעשרות אלפי האנשים שיבואו לחגוג עימה.

זמן מצויין להגיע לביקור!

דגנית פגשה את אמה בשנת 1991, כאשר הגיעה במיוחד להודו על מנת לפגוש בה. היא הסכימה לחלוק את סיפורה עם קוראי האתר, מוזמנים להשאיר תגובות.

ב-26 בדצמבר צויין יום השנה החמישי לאסון הצונאמי באוקיינוס ההודי. פעולות הסיוע והשיקום של הארגון של אמה Embracing the World הגיעו ל- 46 מיליון דולר, וכללו:
• בנייה של 6,200 בתים ברחבי בדרום הודו וסרי לנקה.
• 7.5 מיליון ארוחות.
• טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים ל -30,000 איש.
• מתן 100,000 ערכות של בגדים.
• סיוע כספי לצרכי רווחה בהיקף של 350,000 דולר.
• הכשרה מקצועית וסיוע לבניית יכולת שרידות כלכלית באמצעות חינוך.
• בנייה של גשר מעל הנהר שיאפשר פינוי מהיר במקרה אסון.
• תוכניות חינוכיות לילדי הצונאמי בהשתתפות 10,000 ילדים.
• מקלט מיידי ל- 4,000 איש.
• בנייה של 700 סירות דיג – על מנת לאפשר לדייגים לחזור למסלול של פרנסה.

אמה חזרה ב- 5 לדצמבר לאשראם באמריטפורי, לאחר הסיור האירופאי והסיור בארצות הברית. אמה מתוכננת לצאת לתכניות בסביבת האשראם במהלך חודש דצמבר.

חגיגות יום ההולדת לאמה, נערכות כמדי שנה באשראם באמריטפורי. גם הפעם, אמה תכריז על מפעלי צדקה חדשים וגם… תחבק את כולם.

איך בכלל מתחילים לתאר במילים חוויה כמו פגישה עם ה"אמא המחבקת", הגורו-אישה , שהייתה אחת הסיבות שבגללן נסעתי לקרלה – מאת פנינה מרקו.

לאמה נחשפתי שנה לפני שפגשתי אותה. איכשהו מבלי שארגיש או אבין היא לימדה אותי שיעור חשוב, אילצה אותי לעשות את הצעד הראשון לקראת קילוף שכבת ההגנה הראשונה שעוטפת אותי. בשיעור זה הפכתי לכה פגיעה, נחשפתי מבלי להתכוון לכך במודע – מאת אסתי.

כשנסעתי לאמריטפורי חשבתי שזה רק עוד יעד נוסף, קצר בטיול כלומר להציץ להתחבק ולהמשיך הלאה – מאת דנה.
ככה חשבתי