ההשתוקקות של סודהאמאני לאם האלוהית היתה כה חזקה, עד שהיא לא יכלה לחשוב על דבר אחר מלבדה.
היא שקעה בחוויה האלוהית עד כדי שהפכה לא מודעת לגופה ולנעשה סביבה. היא אפילו הפסיקה להבחין בהבדל בין היום והלילה.
היא שכבה על הארץ , שקועה כולה במדיטציה עמוקה, בלי לתת את הדעת אם השמש קופחת או אם גשם יורד.
אחרי ההתנסות הזו, האימהות השמיימית התעוררה בתוכה וגרמה לה לחבק ולעטוף באהבה כל מי שהגיע לפגוש אותה, בתחושה שכולם הם ילדיה. מאות אנשים החלו להגיע מדי יום כדי להיות מספר רגעים בחיקה. אמה היתה מקשיבה לסבלם ומייעצת להם. כמו כן, היא התחילה ללמד על המשמעות האמיתית של החיים.