אנשים רבים תוהים איך קרה שילדה קטנה מכפר פשוט בדרומה של הודו הפכה להיות ידועה בכל רחבי העולם בתור –"אמה – האם של כולם". אימהות, במובן הרחב שלה אינה קשורה להולדת ילדים, אלא לאהבה, חמלה וחוסר אנוכיות. אימהות היא נתינה שלמה של העצמי לאחרים.
אם נסתכל על חייה של אמה, זה בדיוק מה שנראה – מישהו שנותנת את עצמה לאחרים בכל מחשבה, מילה ופעולה. נתינה היא המהות. זה בדיוק הדבר כאשר אנשים חסרי בית מבקשים מקלט אצל אמה והיא מעניקה להם בתים – אנו קוראים לה "הומניטרית". כאשר הסובלים באים לקבל מאמה נחמה רגשית והיא מעניקה להם אהבה, אנו קוראים לה –"אמא". כאשר אלו הצמאים לידע רוחני אמיתי מגיעים והיא מעניקה חוכמה רוחנית, אנו קוראים לה "גורו".
הגישה של אמה היא של שירות כל הבריאה באופן לא אנוכי, כאשר היא יודעת שהאחר הוא אלא שלוחה של העצמי שלה. הפעם, אמה הופכת להיות – אמהות אוניברסלית.
זהו העקרון אותו אמה מנסה להעיר את העולם באמצעותו דרך חייה, תורתה והחיבוק שלה (דארשן).
שאלות על טבעה של הנשמה, האוניברסליות של האל; על דהרמה, אהבה וחיי משפחה; על מדיטציה ותרגולים רוחניים אחרים; אמה מסירה את הספקות של המחפשים הרוחניים המחפשים בכנות בנושאים העדינים החל מצעירותה. לא היה לה מעולם גורו והיא לא למדה כתבים רוחניים; עדיין, היא מביעה את האמיתות הכתובות בחוכמה, בהירות וחדות עין. זהו לא ידע אקדמי, אלא ידע של מי שהתבסס לתמיד באמת המוחלטת. זוהי הסיבה שביתה הפשוט של אמה הפך להיות בית רוחני לאלפים – אשראם שבו מחפשים רוחניים מכל רחבי העולם מתאספים על מנת לספוג את החוכמה של אמה ולהבין את האמת שהיא טבעם האמיתי. המחפש מקבל הנחיות בהתאם לרמתו – החל מילד וכלה בסאנייאסי (נזיר במסורת ההודית).
החלום שלי – חזון של עולם שבו נשים וגברים מתפתחים יחד, עולם שבו כל אדם מכבד את העובדה שכמו שתי כנפיים של ציפור – נשים וגברים הם שווי ערך.
בראייתה את כל העולם כשלוחה של עצמה, אמה תמיד מוכנה לוותר על צרכיה הגופניים על מנת להביא חיוך לפניו של אדם כלשהו, לנגב את דמעותיהם או פשוט להקשיב למצוקות שלהם. האופן המתוק שבו היא צוחקת ומתבדחת עם אנשים, חולקת עימם את ההצלחות והכשלונות הפכו אותה אהובה על מיליוני אנשים מכל העולם. למעשה, רבים רואים באמה ידיד נאמן לחיים וחבר בזכות האופן שבו היא נותנת דארשן – יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, שנה אחרי שנה. למעשה, אמה ממשיכה באותה בדרך מאז הייתה בת 17 בלבד וכבר אז נודעה בכך שהייתה יושבת ומחבקת אנשים 22 שעות ברציפות. אמה מסוגלת להקריב ברמה האישית מכיוון שבין ידיה האנשים מרגישים בטוחים, מעודדים, אהובים ומרגישים שסופסוף הם מצאו מישהו שמבין ויודע אותם מההתחלה ועד הסוף. עם ההרגשה הזו האנשים מקבלים את הכוח להתקדם בחיים, ואמה מרגישה שזה חשוב יותר מצרכייה הפיזיים. יהיו הם צעירים או מבוגרים, חולים או בריאים, עשירים או עניים – כולם מקבלים את אותה האהבה שאינה תלויה בדבר. אמה לא מאכזבת אף אדם. לכולם יש אותו המקום אצל אמה – יהיה זה חסיד שלה או אדם אתאיסט.
לכל אדם בעולם צריכה להיות האפשרות לישון ללא פחד, לפחות לילה אחד.לכל אדם צריכה להיות האפשרות לאכול לשובע, לפחות יום אחד. צריך שיהיה יום אחד שבו בתי החולים לא יצטרכו לקבל אף חולה בגלל מעשי אלימות. על ידי עשייה של שירות ללא תמורה לפחות יום אחד, על כל אדם לעזור לנזקקים ולעניים. זו תפילתה של אמה, שחלום קטן זה יוכל להתגשם.

עבור אמה, האדוויטה (נון-דואליסטית) אינה פילוסופיה אלא דרך חיים.
לפיכך, כל מחשבה, מילה ופעולה מהדהדת את האמת הגדולה – כל דבר בעולם הוא אלוהי.
בהתאמה, אמה מנהלת רשת עניפה של פעילויות הומניטריות. בתי חולים, בתים למחוסרי דיור, סיוע לאיזורים מוכי אסונות, בתי יתומים, בתי מחסה לחולים סופניים, פנסיות, פעולות למניעת התאבדות, תכניות תעסוקה…הרשימה אינה נגמרת. בהשראה של הדוגמה של אמה ואחרי שחוו את האהבה הטהורה שלה, אלפים רבים של אנשים מכל רחבי העולם קיבלו השראה לחיות חיים של שירות – נתינה של זמן או אולי ממון שהם יכולים לחסוך על מנת לעזור לאחר. זהו הזרע של האהבה שאמה נוטעת בהם והוא מתחיל לנבוט. זה היה החזון של אמה החל מההתחלה. אמה אומרת: "בעולמנו היום, אנשים חווים שני סוגים של עוני: עוני שנגרם בגלל מחסור במזון, בגדים ומחסה והעוני שנגרם בגלל מחסור באהבה וחמלה. מתוך שני אלו, עלינו להתייחס לשני קודם – בגלל – שאם יש לנו אהבה וחמלה בליבנו, אנו נשרת בלב שלם את אלו שסובלים מהמחסור במזון, בגדים ומחסה.
זהו הסוד מאחורי ההצלחה של מוסדות הצדקה של אמה ואיך הם מתפשטים באופן קבוע וללא סוף. התכנית הגדולה של אמה אינה רק לדאוג לנזקקים, אלא גם לאפשר למתנדבים הרבים לצמוח במובן הרוחני על ידי עשיית פעולות שאינן מונעות מצורך אנוכי – המטהרות את המיינד. אירגוני הצדקה של אמה, חוצות את כל הלאומים, גזעים, קאסטות ודתות וגם משכו את תשומת לב הקהילה הבינלאומית.
ב- 2005, הארגון של אמה – ה – מאטה אמריטה-אננדה מאי מאת' זכה במעמד מיוחד של מייעץ לארגון האומות המאוחדות.

יותר טוב להשחק בעשייה, מאשר להחליד באי עשייה- אמה.

הומניטרית, אם, חברה, גורו, נציגות אלוהית – אנשים רואים אותה באופן שונה. אמה מקריבה את עצמה לעולם. במציאות, אמה היא מעבר לתפקידים הללו,כאשר היא יודעת את טבעה האמיתי שהוא הטבע של כל אחד ואחד מאיתנו – מודעות אלוהית ואושר שמיימי הממלאים את היקום.
מתוך החמלה חסרת הגבולות שלה, אמה מתאימה את עצמה לרמתו של מי שעומד מולה – יהיה זה אדם עני, בודד או מחפש רוחני – על מנת להעניק את מה שהוא רוצה וצריך. זוהי המטרה שלשמה אמה נולדה וזו הסיבה היחידה שהיא חיה עבורה. למעשה, אמה אמרה שהרצון שלה הוא לחבק באהבה, לנחם ולנגב את הדמעות עד לנשימתה האחרונה.