לפני כמה שנים, פסיכולוג פרסם מחקר על האושר האנושי.  המחקר שלו גילה כי אין לנו מושג מה באמת  עושה אותנו שמחים. לעתים קרובות אנו מאמינים כי משהו מסוים יעניק לנו שמחה, רק כדי לגלות כי כאשר אנו מקבלים אותו, אנחנו לא נרגשים. מצד שני, דברים שלא חשבנו שיתנו לנו שמחה רבה מעניקים לנו שביעות רצון עמוקה יותר. בבגהבד גיטה , סרי קרישנה אומר כך לארג'ונה :

"מה שמרגיש בהתחלה כמו "צוף האלים" הנו רעל בדרך כלל, ומה שמרגיש כמו רעל הוא בדרך כלל "צוף האלים". אנו מאמינים כי כדי להיות באמת מאושרים, אנחנו צריכים לבלות כמה שיותר זמן בהגשמת שאיפותינו האישית, אבל רק כאשר אנו שוכחים את עצמנו בשירות לאחרים אנו מתחילים לחוות מימוש ואושר אמתיים."

ישנם הרבה מורים רוחניים שיאמרו "הכל טוב – תעשה מה שבא לך לעשות. העבודה היחידה  שלך היא להביע את עצמך, לגלות מה נמצא בתוכך"-  המסר של אמה הוא שונה.

יש בעיות בעולם, ואמה רוצה שנהיה חלק מהפתרון. לכן היא מעודדת אותנו לצמצם את ההוצאות המיותרות שלנו ולעבוד חצי שעה נוספת ביום כדי לגייס כסף עבור העניים. לכן היא אומרת כי בזבוז מזון היא צורה של אלימות. כאשר אנחנו צופים בטלוויזיה ואנו רואים אנשים הסובלים בעולם, היצר הראשון שלנו הוא להחליף את הערוץ. אבל אמה אומרת שלא צריך להעלים עין לבעיות בעולם. במקום זאת, עלינו לנסות לעשות משהו בכדי לפתור אותן. זה לא רק הדבר הנכון לעשות, זהו גם הסוד לחיים שמחים ומלאי סיפוק. פעם, תוך כדי שיחה עם כתב, אמה הדגישה שהיא באה לעולם כדי להגשים יעדים מסוימים המועילים לחברה, ושהיא מלאת אמונה שהיא תשיג אותם. זה נותן לי תקווה אדירה עבור העולם. אך לאחרונה, עלה בדעתי שאולי אני לא צריך להרגיש בזה נחמה. אמה אמרה שהיא תשיג את מה שהיא באה, לעשות, אך לא אמרה  את אותו הדבר עלינו. השאלה באם אנחנו נשיג או לא את מה שאנו באנו לעשות נשארת, עבור רובנו, שאלה פתוחה.

ראה עוד