מאחורי הקלעים של ״המרכיב הסודי״ – הנס שלי עם אמה
מאת: נטע ארצי
הסרט "המרכיב הסודי" שמתעד את המסע של אורי ונטע מה-24 רופי בהודו ומסתיים במפגש שלהם עם אמה ממשיך להצליח בעולם. והפעם? הקרנה בלונדון
הקרנות במאי בישראל
את אמה, פגשתי במקרה ב-2004 בסיבוב שלה בדרום הודו וזה היה ממש אירוע מכונן בשבילי. חברה אמרה לי שהיא נוסעת לפגוש אותה ופשוט החלטתי להצטרף.
באותה תקופה פגשתי כבר לא מעט מורים רוחניים במסעותי בהודו ובעולם. ועם זאת המפגש עם אמה היה שונה.
אחרי החיבוק (שהיה מרגש אבל כל כך מהיר שאפילו לא הספקתי לקלוט מה קורה..), אמה הזמינה אותי לשבת מאחוריה על הבמה.
נקודת המבט הזו, אפשרה לי לראות את החמלה בפעולה.
יכלתי לראות את הפנים של מי שמגיע לחיבוק לפני ואחרי. את ההתרככות. את הפיוס. יכולתי לראות את הלב שמגיע הביתה בעיניים של המתחבקים.
יכלתי גם לראות גם את אמה, את האנרגיה הבלתי נגמרת של האהבה שלה, כך שכל חיבוק, גם אם הוא החיבוק העשרת אלפים, מרגיש כמו החיבוק הראשון של הבוקר…
עם זכרון החוויה הזאת נסעתי להודו ב-2012, יחד עם 3 חברים, מצלמה והרבה תקווה בלב. נסענו לחפש את "המרכיב הסודי" באוכל ובחיים.
התוכנית היתה לראיין אנשים ברחוב, טבחים, טיילים, מורים רוחניים.. וליצור מן קולאז כזה של מרכיבים סודיים.
מבלי שתיכננו, הסרט הפך למסע פנימי אל תוך הסיפורים האישיים שלנו, פצעי העבר ומחשבות העתיד.
לאורך המסע הדהד בתוכי הרצון לחזור לחיבוק של אמה, לחזור לקסם הזה ולחלוק אותו עם חבריי.
באופן מקרי אמה היתה באשראם שלה בתאריכים בהם נחתנו, למרות שבדרך כלל היא לא נמצאת בפברואר באשראם. כשגילינו את זה מייד יצרנו קשר עם האשראם במייל וביקשנו אישור להגיע ולצלם את החיבוק.
לצערינו נתקלנו בסירוב מנומס אך ברור.
כשהמסע שלנו דרומה העמיק, והלב המשיך לקרוא לי. ניסינו שוב את מזלנו במייל קורע לב לשובאמריטה, המתורגמן של אמה (שמכיר אותנו מביקוריו בארץ). הוא הזמין אותנו לבוא ולהתארח באשראם והסביר שלא נוכל לצלם שם (לא את החיבוק, ובעצם לא שום אדם או דבר הקשור לאשראם), מכיוון שנדרש אישור מיוחד לכך שיכול לקחת כמה חודשים לקבל אותו…
התכנסנו לישיבת הפקה. אני רציתי לנסוע, דרור הצלם והבמאי הרגיש את הקריאה שלי ובנוסף רצה לצלם נופים חדשים, אורי אמר שאם לא מצלמים אז חבל על הנסיעה ולילך אמרה שהיא זורמת. וככה, 3 נגד 1 החלטנו לנסוע ולהתפלל לנס.
השוט האחרון המצולם הוא שעריו של האשראם. אחריו כיבינו את המצלמה כמעט בפעם הראשונה במסע הזה. מצד אחד כבר הכנו את עצמנו לכמה ימים של מנוחה ומצד שני החלטנו לנסות עוד פעם אחת את כוח השכנוע שלנו.
ישבנו עם שובאמריטה לשיחה מלב אל לב, כולו אהבה וחיוך, אך שוב..הסירוב המנומס.
ובכל זאת הוא אמר שלא הוא קובע ושנשאל את אמה אחר הצהריים כשנקבל את חיבוק הwellcome על החוף.
החיבוק על החוף הוא חוויה בפני עצמה, מאוד אינטימי, רק למגיעים הטריים לאשראם אל מול שקיעה. חוויה ייחודית, נטולת מצלמה ואיפור ורק הלב הפתוח שלנו פועם בעוצמה.
לאחר החיבוק ודמעות ההתרגשות, שפשוט פרצו בלי הסבר, בלי שמחה או עצב, בלי סיפור או כוונה… חזר אלינו שובאמריטה עם הבשורות הבאות:
אמה מסכימה שנצלם באשראם!
היא מאשרת לנו לצלם ברחבי המקום ולראיין אנשים. ולא רק זה.. היא מאשרת לנו לצלם את החיבוק (!), אמרה שנבוא בשעה בה מדליקים את התאורה על הבמה, ואף ציוותה אלינו צלם נוסף מצוות הצילום של האשראם שיתן זווית נוספת לרגע המיוחד!!
לא ידענו את נפשינו מאושר!! הדמעות הפכו לדמעות של התגשמות חלומות!
קרה לנו נס אמיתי! והרגשנו שאמה שמעה את קריאת הלב שלנו ואת הכוונות האמיתיות שלנו תוך כדי חיבוק.
אז… בואו לסרט, ותראו מה אמה ענתה לנו ששאלנו אותה "מהו המרכיב הסודי"…
סינמטק תל אביב, כל חמישי ב20:00 וכל שבת ב17:00 – הקרנות נוספות גם בסינמטק ירושלים.
הוסף תגובה !