סוואמי אָמְרִיטַסְוָורוּפְּאָנַנְדָה על חופש בחירה ופיסת השמיים הקטנטנה שלנו

אנו בני האדם טוענים שאנו נהנים מחופש רב. למרות זאת, המציאות היא שאנו כבולים על ידי אינספור מגבלות. ברוב הנסיבות, חופש הבחירה שלנו הוא לא יותר מזה של פרה אשר כבולה לעץ.

תלמיד רוחני שאל פעם את הגורו שלו, "כמה בחירה חופשית יש לי?" הגורו הורה לתלמיד להרים את אחת מרגליו. התלמיד הרים את רגלו השמאלית. "כעת תרים גם את רגל ימין," אמר הגורו. התלמיד ענה, "איך אוכל להרים את רגלי השנייה? אני אאבד את שיווי המשקל ואפול." הגורו חייך ואמר, "אז חופש הבחירה שלך מסתיים עם הרמה של אחת מהרגליים שלך. לפני שהרמת את הרגל,  היה לך את החופש לבחור. ברגע שהרמת רגל אחת, החופש שלך הסתיים."

"הקרב חסר הרחמים של האגו הוא מאבק בין העבר שלנו לעתידנו – בין מה שהיינו לבין מה שאנו רוצים להיות. באמצע בין העבר והעתיד שוכן ההווה – המשכן האמיתי של השלווה והשמחה."

במציאות, החופש הוא טבענו. אך בגלל חוסר ההבנה שלנו לגבי מי אנחנו באמת, הפכנו להיות מזוהים עם האגו. משם, הסתבכנו על ידי משיכה או סלידה לא אינטליגנטית לכולם ולכל דבר שאנו פוגשים. לכן, אנו מרגישים כמו פרה כבולה, אשר ללא הרף מושכת כנגד הכוחות אשר מחזיקים את הקצה השני של החבל. הקרב חסר הרחמים של האגו הוא מאבק בין העבר שלנו לעתידנו – בין מה שהיינו לבין מה שאנו רוצים להיות. באמצע בין העבר והעתיד שוכן ההווה – המשכן האמיתי של השלווה והשמחה. למרבה הצער, בגלל הרצונות האנוכיים העזים ועיקשיים שלנו, ההווה, עם כל השלווה, האהבה והחופש, אבוד לנו.

אָמַה, שְרִי מָאטַה אָמְרִיטְאָנַנְדָמַאִי דֶוִי, ברפת של האשראם אָמְרִטָפּוּרִי, בסוף שנות השמונים.
(©Mata Amritanandamayi Math)

בכתבי הקודש ההינדים הקדומים כמו הוֶדוֹת למשל, אנו מוצאים אזכורים להקרבת בעלי חיים. המילה בסנסקריט אשר משמשת כאן היא פָּאשוּ (paśu). אף על פי שהמשמעות הנפוצה של המילה פָּאשוּ היא פרה או חיה באופן כללי, המילה מגיעה מהשורש פָּאש (paś) – "לכבול." בהקשר של הקרבת בעלי חיים, המילה משמשת כתזכורת לכך שאנו כולנו שבויים של האגו, כבולים בחבלי הבורות-העצמית והרגשות הנמוכים שלנו. כאשר החכמים הקדומים אמרו, "הקריבו את הפָּאשוּ," מה שהם התכוונו בסופו של דבר היה: התעלו מעבר לנטיות החייתיות שלכם, ותרו על האגו והיו חופשיים.

"כאשר אנו מתייגים את החיים כ- 'חיי', 'חייכם', 'חייו' או 'חייה', אנו יוצרים חלוקות אשר במציאות אינן קיימות. כל התיחומים הללו קיימים רק במיינד ובמחשבות שלכם. הם רק מושגים של המיינד. במציאות, החיים הם מכלול התודעה". -אָמַה

אָמַה אומרת, "כאשר אנו מתייגים את החיים כ- 'חיי', 'חייכם', 'חייו' או 'חייה', אנו יוצרים חלוקות אשר במציאות אינן קיימות. כל התיחומים הללו קיימים רק במיינד ובמחשבות שלכם. הם רק מושגים של המיינד. במציאות, החיים הם מכלול התודעה".

במצבנו הנוכחי, מה אנחנו יודעים על החיים? האם אנו יודעים משהו על המימד הגבוה שלהם? על האינסופיות שלהם? כאשר אנו אומרים, "החיים שלי," האם אי פעם חשבנו שאנו מגבילים את עצמנו לפיסת השמיים הקטנטנה שאנו רואים מבעד לעינית של המיינד שלנו?

המסר של מאסטרים רוחניים גדולים כמו אָמַה הוא שעלינו להבין ש-"פיסת השמיים הקטנטנה" שלנו היא בסופו של דבר אחד עם השמיים האינסופיים. בהבנה זו, אנו מתעלים מעל לכל התפיסות השגויות שנוצרו על ידי האגו והזדהותנו עם הגוף, המיינד והעולם. אנו מגיעים לפסגת המודעות. אנו נהיים אחד עם השמיים האינסופיים – עם מכלול הקיום. אז, אנו רואים שהחופש שלנו שלם וטהור.

הגוף הינו מסה צבורה של חמשת היסודות: חלל, רוח, אש, מים ואדמה. יש לו את המגבלות שלו והוא כבול לשינוי, דעיכה וחזרה למקור שלו. אם נזדהה עם הגוף, החופש לעולם לא יהיה ברשותנו. העצמי האמיתי הוא שונה. הוא המכלול. הוא מתגלם בתוך ודרך כל דבר שאנו שומעים, נוגעים, רואים, טועמים ומריחים – כל דבר בעל חישה וחסר חישה, כל דבר גס ומעודן, כל העובדות וגם כל המסתורין. ברגע שאנו מבינים את האחדות הזו הטבועה בנו, אנו אכן אחד עם היקום. תובנה זו היא כמו זרע אשר הופך לעץ. במציאות, הזרע הינו עץ במצב רדום. מודעות זו משנה ומגלה את הפוטנציאל הבלתי מוגבל בתוכנו – האנרגיה חסרת הגבולות שהיא הוויתנו האמיתית. חשיפה זו של טבענו האמיתי פותחת את הדלת לאינסוף.

סוואמי אָמְרִטַסְוָורוּפְּאָנַנְדָה פּוּרִי הוא סגן יושב-הראש של ארגון המָאטַה אָמְרִיטְאָנַנְדָמָאִי מָאת' (Mata Amritanandamayi Mat) והתלמיד הבכיר ביותר של המנהיגה הרוחנית ההודית שְרִי מָאטַה אָמְרִיטְאָנַנְדָמַאִי דֶוִי (אָמַה). הוא כתב מספר ספרים, האחרון מהם נקרא The Irresistible Attraction of Divinity.

לקריאת המאמר המקורי באנגלית:

https://medium.com/@amritaswarupananda/opening-the-door-to-infinity-1fe67ce96bc