להתחיל במסורות דתיות התומכות בסביבה
[ 9 ביוני 2019 |
|
אין תגובות ]
היום הוא יום הסביבה העולמי, הנושא לשנה הזאת הוא מלחמה בזיהום אוויר. בכל שנה שעוברת הטיפול הלא נכון שלנו באמא אדמה הולך וגדל ונכון לעכשיו זה כמו שהיא חולת סרטן שלב 3.
זה קורה בעקבות האנוכיות ותאוות הבצע של המין האנושי. הקשר שלנו עם הטבע הדרדר כל כך שלשקם אותה חזרה לבריאות מלאה יהיה מאוד קשה. כמה זמן היא תישמר? זה משהו שרק האכפתיות שלנו תיקבע.
עם המאמצים של כל המדינות והתרבויות יתאחדו, אנחנו יכולים לשקם במידה מסוימת. גם אם זה רק ל 10 אחוזים – לפחות קצת מההרמוניה תוחזר. זה יעזור להפחית את ההתחממות הגלובלית, רעידות אדמה, צונאמים, שטפונות ושאר אסונות טבע.
כשאנו הורסים את הטבע אנו הורסים את עצמנו. מי יתן ולא נגיע למצב שבו המין האנושי צריך להיכחד על מנת שכדור הארץ ישרוד. עלינו לרומם את עצמנו מהתרבות העכשווית של לקיחה ולשנות לתרבות של נתינה.
בהקשר הזה, הייתי רוצה לבקש ממנהיגים רוחניים ודתיים בכל רחבי העולם לעודד את המאמינים שלהם להפוך להיות מודעים יותר לסביבה בכל המעשים שלהם ולשקול ליצור ולכלול מנהגים חדשים שיתרמו לשמירה על הסביבה בלפחות אחד מהחגים והמועדים השנתיים של אותה דת.
לדוגמה, לפני חמש שנים, האשראם שלנו החל במסורת בחג וישו (Vishu), ראש השנה של קרלה. המסורת היא שזקני העדה בכל רחבי המדינה נותנים דמי כיס לילדים. החלטנו לשנות ולהתחיל לחלק שתילים ולעודד את זקני השבט לעשות כך גם כן.
המטרה היא לא רק לגדל עוד עצים, אלא גם להחדיר את האהבה לטבע לדורות הבאים. אנחנו אפילו אמרנו לילדים שכל יום לפני שהם הולכים לבית הספר, עליהם להגיד שלום לשתיל שלהם, להשקות אותו ולתת לו נשיקה. כשהם חוזרים מבית הספר עליהם לעשות אותו דבר. ילדים שחזרו על מנהג זה החלו לראות את הצמח כמו שהוא – ישות חיה.
המיינד של ילדים הוא כמו שדה של עשב טרי. קל ליצור נתיבים לטוב בתוכם. אך בשביל זה ההורים צריכים ליטול חלק ולפעול. אכפתיות כלפי אמא אדמה והרגלים טובים בטיפול בסביבה, כמו מיחזור ולא לבזבז, צריכים להילמד ולהיות מודגמים בבית.
אנו פועלים ללא לאות על מנת לוודא שהילדים שלנו יקבלו את החינוך הטוב ביותר שקיים. אנו דוחפים אותם להיות מהנדסים או רופאים כי אנו רוצים להבטיח עתיד טוב עבורם, שיהיו שמחים ובעלי מעמד בחברה. אך על מנת שהם ישרדו הם צריכים כדור ארץ שבו יש מים ואוויר נקיים.
למנהיגים הדתיים שישאלו, "מי אנחנו שנשנה או נוסיף למנהגים שלנו, נשנה את הגישה והתפיסה כלפי תרגולים רוחניים?" הייתי רוצה לבקש מאיתנו לבדוק ולראות את המנהיגים הדתיים והרוחניים שחיו בעבר. בהינדואיזם, קרישנה ביקש מהרועים מ-וראג' (Vraj) להפסיק לעבוד את האל אינדרה ובמקום זה לעבוד את גובארדהנא (Govardhana Hill) בעצמה. הוא רצה שהם יבינו שהבורא והבריאה הם לא שניים, ולעבוד את האל דרך הטבע. המנהג הזה ממשיך באותו המקום עד עצם היום הזה. בנצרות, המנהגים שקשורים לחג המולד התפתחו במהלך השנים. המנהגים התפתחו עם השנים גם בדתות אחרות. אנו לא משנים את המהות של החג, אנחנו פשוט מוצאים דרכים חדשות לבטא אותה. אין שום דבר רע בזה, הדת צריכה להיות מעשית. היא קיימת עבור המין האנושי, המין האנושי לא קיים עבור הדת.
ביום הסביבה העולמי הזה, מי יתן וכולם יקחו על עצמם התחייבות להיות יותר מודעים לסביבה ולעשות את החלק שלהם לא לבזבז, למחזר ולשתול יותר שתילים.
מי יתן והחסד יביא השראה למנהיגים של כל דתות, תרבויות וכתות העולם על מנת ליצור מנהגים חדשים שעוזרים לשקם את הסביבה. מי יתן ומנהגים אלה יושרשו ויוטמעו בכל רחבי העולם.
זה קורה בעקבות האנוכיות ותאוות הבצע של המין האנושי. הקשר שלנו עם הטבע הדרדר כל כך שלשקם אותה חזרה לבריאות מלאה יהיה מאוד קשה. כמה זמן היא תישמר? זה משהו שרק האכפתיות שלנו תיקבע.
עם המאמצים של כל המדינות והתרבויות יתאחדו, אנחנו יכולים לשקם במידה מסוימת. גם אם זה רק ל 10 אחוזים – לפחות קצת מההרמוניה תוחזר. זה יעזור להפחית את ההתחממות הגלובלית, רעידות אדמה, צונאמים, שטפונות ושאר אסונות טבע.
כשאנו הורסים את הטבע אנו הורסים את עצמנו. מי יתן ולא נגיע למצב שבו המין האנושי צריך להיכחד על מנת שכדור הארץ ישרוד. עלינו לרומם את עצמנו מהתרבות העכשווית של לקיחה ולשנות לתרבות של נתינה.
בהקשר הזה, הייתי רוצה לבקש ממנהיגים רוחניים ודתיים בכל רחבי העולם לעודד את המאמינים שלהם להפוך להיות מודעים יותר לסביבה בכל המעשים שלהם ולשקול ליצור ולכלול מנהגים חדשים שיתרמו לשמירה על הסביבה בלפחות אחד מהחגים והמועדים השנתיים של אותה דת.
לדוגמה, לפני חמש שנים, האשראם שלנו החל במסורת בחג וישו (Vishu), ראש השנה של קרלה. המסורת היא שזקני העדה בכל רחבי המדינה נותנים דמי כיס לילדים. החלטנו לשנות ולהתחיל לחלק שתילים ולעודד את זקני השבט לעשות כך גם כן.
המטרה היא לא רק לגדל עוד עצים, אלא גם להחדיר את האהבה לטבע לדורות הבאים. אנחנו אפילו אמרנו לילדים שכל יום לפני שהם הולכים לבית הספר, עליהם להגיד שלום לשתיל שלהם, להשקות אותו ולתת לו נשיקה. כשהם חוזרים מבית הספר עליהם לעשות אותו דבר. ילדים שחזרו על מנהג זה החלו לראות את הצמח כמו שהוא – ישות חיה.
המיינד של ילדים הוא כמו שדה של עשב טרי. קל ליצור נתיבים לטוב בתוכם. אך בשביל זה ההורים צריכים ליטול חלק ולפעול. אכפתיות כלפי אמא אדמה והרגלים טובים בטיפול בסביבה, כמו מיחזור ולא לבזבז, צריכים להילמד ולהיות מודגמים בבית.
אנו פועלים ללא לאות על מנת לוודא שהילדים שלנו יקבלו את החינוך הטוב ביותר שקיים. אנו דוחפים אותם להיות מהנדסים או רופאים כי אנו רוצים להבטיח עתיד טוב עבורם, שיהיו שמחים ובעלי מעמד בחברה. אך על מנת שהם ישרדו הם צריכים כדור ארץ שבו יש מים ואוויר נקיים.
למנהיגים הדתיים שישאלו, "מי אנחנו שנשנה או נוסיף למנהגים שלנו, נשנה את הגישה והתפיסה כלפי תרגולים רוחניים?" הייתי רוצה לבקש מאיתנו לבדוק ולראות את המנהיגים הדתיים והרוחניים שחיו בעבר. בהינדואיזם, קרישנה ביקש מהרועים מ-וראג' (Vraj) להפסיק לעבוד את האל אינדרה ובמקום זה לעבוד את גובארדהנא (Govardhana Hill) בעצמה. הוא רצה שהם יבינו שהבורא והבריאה הם לא שניים, ולעבוד את האל דרך הטבע. המנהג הזה ממשיך באותו המקום עד עצם היום הזה. בנצרות, המנהגים שקשורים לחג המולד התפתחו במהלך השנים. המנהגים התפתחו עם השנים גם בדתות אחרות. אנו לא משנים את המהות של החג, אנחנו פשוט מוצאים דרכים חדשות לבטא אותה. אין שום דבר רע בזה, הדת צריכה להיות מעשית. היא קיימת עבור המין האנושי, המין האנושי לא קיים עבור הדת.
ביום הסביבה העולמי הזה, מי יתן וכולם יקחו על עצמם התחייבות להיות יותר מודעים לסביבה ולעשות את החלק שלהם לא לבזבז, למחזר ולשתול יותר שתילים.
מי יתן והחסד יביא השראה למנהיגים של כל דתות, תרבויות וכתות העולם על מנת ליצור מנהגים חדשים שעוזרים לשקם את הסביבה. מי יתן ומנהגים אלה יושרשו ויוטמעו בכל רחבי העולם.
הוסף תגובה !