איך בכלל מתחילים לתאר במילים חוויה כמו פגישה עם ה"אמא המחבקת", הגורו-אישה , שהייתה אחת הסיבות שבגללן נסעתי לקרלה – מאת פנינה מרקו.

לאמה נחשפתי שנה לפני שפגשתי אותה. איכשהו מבלי שארגיש או אבין היא לימדה אותי שיעור חשוב, אילצה אותי לעשות את הצעד הראשון לקראת קילוף שכבת ההגנה הראשונה שעוטפת אותי. בשיעור זה הפכתי לכה פגיעה, נחשפתי מבלי להתכוון לכך במודע – מאת אסתי.

אמה, נמצאת שם לתת לי חיבוק, לאמץ אותי אל חיכה הרך בשתי ידיים עוטפות.
התור מתארך לו כולנו מחכים, הכל פה מתרחש בזמן אחר ובסבלנות אחרת
מחכים ומחכים וכמעט מגיע תורנו..

כשנסעתי לאמריטפורי חשבתי שזה רק עוד יעד נוסף, קצר בטיול כלומר להציץ להתחבק ולהמשיך הלאה – מאת דנה.
ככה חשבתי

את המפגש הראשון שלי עם אמה לעולם לא אשכח. הייתי נרגשת. ציפיתי בכיליון עיניים לקבל חיבוק.עבורי זה היה להרגיש שאלוהים אוהב אותי אבל גם אם לא ניתחתי זאת אז, עדיין הכמיהה לחיבוק הייתה גדולה כמו של ילדה הכמהה לחיבוק מאמא.