קטעים מתוך המסר של אמה – 27 בספטמבר 2026
אמה רואה את יום הולדתה רק כיום של שירות. למעשה, חיינו הופכים למשמעותיים רק כאשר המחשבה "אני נולדתי" מתמוססת. זוהי ההתעוררות האמיתית. זוהי לידה מחדש אמיתית. עם זאת, אמה שמחה כשהיא רואה את ילדיה מבצעים את חובותיהם בתחושת דהרמה ועוסקים בשירות חסר אנוכיות למען רווחת העולם. באמצעות שירות חסר אנוכיות שכזה, ניחוח האהבה האלוהית הטהור ממלא את הלב.
מקור כוח שקט
חסד אינו משהו שבא או הולך מאיפשהו. זוהי נוכחות מתמדת. אכן, עצם קיום ושימור החיים נשענים על חסד אלוהי. חסד הוא הכוח האלוהי שהוא הסיבה למקור, לקיום, לאיזון ובסופו של דבר להתפרקות הבריאה.
ישנם מצבים רבים בחיים שבהם האינטליגנציה והיכולות האנושיות מאכזבות אותנו. בזמנים כאלה, גורם לא ידוע כלשהו בא לעזרתנו ממקור לא ידוע. אותו כוח מסתורי שמגיע ממקור שקט כלשהו מעבר הוא מה שאנו מכנים "חסד אלוהי". תמיד יש נוכחות של חסד בחיינו. אבל אנחנו צריכים להיות פתוחים אליו – כדי לחוות את אור השמש, אנחנו צריכים לפתוח את הדלתות והחלונות.
אסור שמכונות יהפכו לאדונים
כיום, בני האדם חיים בתוך עולם של מכונות. מכונה יכולה להיות משרתת טובה מאוד, אבל לעולם אסור לנו לאפשר לה להפוך להיות האדון שלנו. אנחנו צריכים להכניס מודעות לחיינו ולעורר את המודעות הזו בתוכנו. כיום, נדמה שיש לנו ידע אבל חסרה לנו מודעות אמיתית. אפשרנו למכונות להפוך לאדונים שלנו.
כיום, אנשים אפילו החלו לדבר עם מחשבים. הם חולקים את צערם, את כאבם ואת הבעיות שמטרידות את דעתם. המכונה יכולה להגיב, "אני מבין את העצב שלך. אני מצטער שאתה עובר את זה. אל תדאג." אבל אין מגע אנושי במילים האלה – לא אהבה, לא רגש אמיתי. זה פשוט עונה לשאלות שלנו באופן מכני. זה הכל.
מדע וטכנולוגיה הם חיוניים לחיי אדם. אבל הזדהות יתר עם מכונות עלולה להוביל אותנו לסכנה גדולה. אם נלך בעיוורון בעקבות מה שמכונה אומרת לנו מבלי לחשוב בעצמנו, אנו עלולים לאבד את כוח ההבחנה והשיפוט שלנו. ברגע שנאבד את יכולת ההבחנה הזו, לא יהיה לנו הכוח הפנימי להתמודד עם עולם שמשתנה ללא הרף.
נתינה במקום לקיחה
שינוי הוא חוק הטבע הבלתי משתנה היחיד. בהתחלה, אנו ברחם אמנו; בסופו של דבר, אנו נחים בחיבוק העצום של אמא אדמה. בחיים, אנו עשויים לחיות בליבם של חלק מהאנשים; לאחר המוות, אנו נשארים בזיכרונם של מעטים. זה הכל. החיים הם בסך הכל מעבר שדרכו עוברים אירועים וחוויות.
בני אדם למדו לשחות כמו דג ולעוף כמו ציפור. אבל שכחנו איך ללכת ולחיות כמו בני אדם הגונים. אפילו תולעת אדמה יולדת, מתרבה ומתה. מה אנחנו עושים ששונה ממנה, למרות שקבלנו חיים אנושיים שהם נעלים יותר? לפחות תולעת האדמה מדשנת את האדמה במהלך חייה.
בני אדם, לעומת זאת, עוזבים את העולם הזה רק לאחר ניצול כדור הארץ וזיהום הסביבה. עלינו להרהר במה שאנחנו יכולים לתת לעולם, במקום להתמקד במה שאנחנו יכולים לקחת ממנו. בכל מקום שצב זוחל, הוא משאיר שובל בחול. באופן דומה, עלינו לשאוף להשאיר סימן שיעורר השראה בדורות הבאים.
לאהבה אין גבולות
לאהבה ולשירות אין מגבלות של זמן או מקום. הם העקרונות הבסיסיים המקיימים את הטבע ואת כל היצורים החיים, כולל האנושות. אהבה בלתי מוגבלת ושירות אנוכי משמעות המילב "דהרמה". חוסר אנוכיות זה הוא מה שעלינו ללמוד מהטבע. זהו כוח הטבע הזה שאנו מכנים "אלוהים".
לקשת יש יופי מרהיב. בכל מקום שרואים קשת בעולם, מעט מאוד אנשים יכולים לעמוד בפני יופייה. קשת אינה עולה דבר, אינה שייכת לאף אחד, אך נותנת את עצמה בחינם לכולם. היא נמשכת רק לרגעים ספורים. ובכל זאת, הפלא הזה בשמיים מביא שמחה לכולם, מבלי לצפות לכלום מאף אחד. אבל איך נראית החברה כיום?
התמכרות לסמים היא מלחמה מסוכנת יותר
נראה שכולם חיים בעיקר למען עצמם. המשפחה המסורתית המשותפת נעלמה, קשרי השכונה נחלשו ואנשים הפכו להיות מבודדים יותר ויותר. אם ננסה, נוכל לפחות לשמר את תחושת הקהילה בין השכנים. אחרת, אנו מסתכנים בבידוד ובנפילה לתלות לא בריאה, כולל התמכרות לסמים.
כיום, בגלל הירידה בערכים, החברה מאבדת בהדרגה את האיזון וההרמוניה שלה. כמה צעירים שיכלו לעשות כל כך הרבה טוב לעולם הורסים במקום זאת את חייהם בהתמכרות לסמים? כולנו מודאגים מהמלחמות החיצוניות, אבל מלחמה מסוכנת יותר שעלינו לפחד ממנה באמת היא איום הסמים. צעירים שיכולים לפרוח ולהפיץ אושר כמו פרחים ריחניים נהרסים בשלב הניצן על ידי המזיקים הנקראים סמים. חייבים להיות שירותי ייעוץ זמינים בחינוך.
זיהום המיינד
מערכת החינוך של ימינו דומה לללכת לאימון בחדר כושר שעובד רק על הזרועות. זה יפתח רק את שריר v הזרוע הדו-ראשי בעוד ששאר הגוף שלנו מתנוון ומתעוות. באופן דומה, מערכת החינוך הנוכחית שלנו מכוונת רק לפתח את האינטלקט והזיכרון שלנו והופכת את בני האדם למכונות הפרודוקטיביות ביותר.
כאשר ערכים חסרים אצל הנוער, ישנה ירידה במרקם המוסרי של החברה. יש יותר ויותר דיווחים על פשעים כמו אונס ככל שתודעתם של אנשים מזוהמת מכל הדברים השליליים שהם רואים בטלפונים שלהם וגם עקב התמכרותם למשקאות משכרים.
ישנם שני סוגים של חינוך: חינוך למחיה וחינוך לחיים. כאשר אנו לומדים במכללה, שואפים להיות רופאים, עורכי דין או מהנדסים, זהו חינוך למחיה. מצד שני, חינוך לחיים דורש הבנה של העקרונות הרוחניות החיוניים. המטרה העיקרית של החינוך צריכה להיות להקנות תרבות של הלב – תרבות המבוססת על ערכים שנשארים לאורך זמן.
GPS מעודן
הבנה רוחנית דומה לשימוש ב-GPS. ה-GPS של ידע רוחני עוזר לנו לנוע בשלווה בדרכי החיים הבלתי צפויות מבלי ללכת לאיבוד. ייתכן שנצטרך להתמודד עם מצבים מאתגרים רבים בחיים אלה. אבל המעשים הטובים שאנו עושים בחיים אלה ישמשו כבולם זעזועים. בולם זעזועים טוב ברכב שלנו לא משנה את איכות הכבישים, אבל הוא מפחית את ההשפעה של דרך גרועה על גופנו.
חסרה לנו מודעות במחשבה, במילה ובמעשה. או שאנו פועלים בלי לחשוב או שאנו חושבים בלי לפעול. שניהם בעייתיים. כיום, כאשר מחשבה עולה במוחנו, היא מתבטאת מיד כמילים או כפעולות. אין פער זמן בין המחשבות והמעשים שלנו.
כתוצאה מכך, איננו מסוגלים לשלוט ברגשותינו. כאשר אור המודעות זורח, יהיה פער זמן בין המחשבות שלנו למעשינו. כאשר פער זה קיים, נרכוש את היכולת לסלוח ולעמוד בצד כמו עדים לסיטואציה.
זמן שאבד לעולם לא יימצא.
לעתים קרובות אנו מבינים את ערכו של הזמן רק לאחר שאיבדנו אותו. שנה, חודש, שבוע, יום, שעה, דקה, אפילו שנייה – לכל אחד יש חשיבות וערך משלו, בהתאם לנסיבות. לעתים קרובות אנו אומרים, "תן לי לגלוש בטלפון שלי כדי להעביר את הזמן."
אבל במציאות, זה לא הזמן שעובר – אנחנו אלה שמפסידים. תוחלת החיים שלנו הולכת ונעלמת. עם כל יום שעובר, אנחנו מתבגרים. עם כל רגע שעובר, החיים שלנו הם אלה שנעלמים לאט לאט.
בטווח הזמן האינסופי, החיים של כל אחד מאיתנו הם כמו בועה קטנה. היא עלולה להתפוצץ בכל רגע. הנשימה הבאה שלנו עשויה להיות האחרונה. אפילו הרגע הבא אינו בידינו. לכן, מבלי לבזבז זמן על סכסוכים בין-אישיים חסרי משמעות, עלינו לנסות לעשות כמה שיותר טוב ברגע הנוכחי.
קדימה, תמיד קדימה
החיים יכולים להתקדם רק על ידי התמודדות עם אתגרים. כשהנהר זורם, הוא נתקל ביערות, גבעות, הרים, עמקים ומכשולים רבים אחרים לאורך דרכו. אך הנהר לעולם אינו עוצר. הוא מתגבר על כל מכשול וממשיך לזרום. לנהר יש מנטרה: קדימה, תמיד קדימה.
החיים דומים במידה רבה. יום ולילה, אושר ועצב, קיץ וחורף, אביב וסתיו – כולם משתנים ללא הרף. כמו פרפר או דבורה שעוברים מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף, גם אנחנו חייבים להמשיך להתקדם.
ניתן לחלק מחשב לשני חלקים, חומרה ותוכנה. באופן כללי, חומרה מתייחסת לחלקים החיצוניים שאנו יכולים לראות, בעוד שתוכנה מתייחסת לחלק הפנימי שאיננו יכולים לראות. אבל שני אלה אינם שונים באמת, כי גם החומרה לא יכולה לתפקד ללא התוכנה ולהיפך.
כך גם עם העולם הנראה של שם וצורה וכוחו הפנימי והבלתי נראה. העולם הנראה סביבנו הוא רק החומרה. כמו התוכנה המחברת רשת מחשבים עצומה, התודעה והכוח הבלתי ניתנים לחלוקה המחברים את כל מה שבעולם הנראה וגורמים לו לעבוד בצורה מושלמת נקראים אלוהים, או התודעה העליונה. עלינו לשמור על מודעות לכוח זה כשאנו מבצעים כל פעולה ופעולה.
המנטרה שצוברת כוח כאשר היא לא נאמרת
כל האותיות תמימות. המילים הנוצרות על ידי חיבורן הן שגורמות לנו לצחוק, לחשוב ולפעמים אפילו לבכות. כל המנטרות מורכבות מאותיות. האמת היא שאין אותיות שאינן ראויות להפוך למנטרה, אין שורשים שאינם ראויים להפוך לתרופה, ואין בן אנוש שאינו ראוי מטבעו.
אהבה היא מאהא-מנטרה. זוהי מנטרה שנותנת לאדם את הכוח להתמודד עם כל סוג של אתגר. אבל זו לא מנטרה שיש לשיר אותה בשפתיים. יש לשיר אותה בעזרת הלב. יש לבטא אותה דרך המילים והמעשים שלנו. זוהי מנטרה אלוהית שעוזרת לאדם לקבל אחרים כפי שהם ונותנת להם הקלה מצערם.
אם זה הופך לחלק מהחיים, המרחק נעלם ותחושת הקרבה גוברת. כל הצער נעלם. ככל שאהבה גדלה בפנים, חמלה, סבלנות, שגשוג ויופי גדלים יחד איתה. מילה טובה, מבט טוב, חיוך עדין או מעשה קטן של עזרה. לכל אלה יש את הכוח להרים ולהעצים אנשים.
לעתים קרובות, מעשים קטנים כאלה יכולים לתת לאחרים את התקווה והמוטיבציה הדרושים להם כדי להמשיך ולחיות עם כוח מחודש. הם יכולים לחולל טרנספורמציה נפלאה, לא רק באחרים, אלא גם בתוכנו. זוהי לידה מחדש – התחלה חדשה.
אמה מתפללת שילידיה יתקרבו לנשגב, שיהיו להם כוח, מסירות, אהבה ואמונה. ומי ייתן ותכונות אלו ינחו את מחשבותיהם, דבריהם, מעשיהם וחייהם לטובת כולם.
॥ ॐ लोकाः समस्ताः सुखिनो भवन्तु ॥
Om Lokah Samasthah Sukhino Bhavantu
מי יתן וכל הברואים יחיו באושר ובשלום